טויוטה היילקס – דגם קודם – מבחן דרכים

נסיעת מבחן בטויוטה היילקס ויגו 2006: שיפור משמעותי, אבל איפה המנוע


מאת: יואב קווה, 11/11/2005
טויוטה היילקס
טויוטה היילקס
טויוטה היילקס
טויוטה היילקס
טויוטה היילקס
טויוטה היילקס
טויוטה היילקס
טויוטה היילקס
טויוטה היילקס
טויוטה היילקס
טויוטה היילקס
טויוטה היילקס
 
 

צילום: אסף קציר

טנדרים דאבל קבינה 4×4 יפאניים הם רכבי שטאנץ – נדמה שכולם נאפו באותה תבנית. הם בעלי קבינה שימושית אך לא מרווחת מדי, ארגז פתוח למטען, מנועי דיזל בנפח של כ-2.5 ליטרים וסרן אחורי חי עם קפיצי עלים קשים. הטנדרים הללו נועדו לעבוד – לא לשחק.

עד כה הם היו פופולריים למדי בארץ, לפחות עד שבוטלה ההכרה בהם לצורכי מיסוי לפני חודשים ספורים, ביטול שהשפעתו ארוכת הטווח על השוק עדיין לא ברורה.

אולם ישנן סיבות נוספות לקנות אותם, בלי קשר לשיקולי מס. מדובר בכלי רכב פשוטים במובן הטוב של המלה – מה שרואים זה מה שמקבלים. מבין כולם, ההיילקס של טויוטה הוא האבטיפוס, הוא-הוא הדגם שממנו נוצקה התבנית. מדובר בטנדר שמיוצר כבר כ-35 שנה, נמכרו ממנו יותר מ-12 מיליון יחידות, וחלקים ניכרים בו לא השתנו כלל במרוצת השנים, דוגמה (ויש שיאמרו מופת) לשמרנות מוטורית. 

בדומה לאגדות מכניות אחרות, כמו החיפושית או מטוס הדאגלס DC-3 (הדאקוטה), מדובר בטעות של מהנדסים – מכונה שנבנתה טוב מדי כבר בהתחלה, ולכן אינה דורשת שינויים. 

טויוטה היילקס צילום מלפנים

הספק צנוע

ההיילקס היה תמיד בעל תא נוסעים פחוס משהו, ותנוחת הישיבה בו היתה נמוכה ודומה למה שתמצאו בטויוטה קורולה יותר מאשר בטויוטה לנדקרוזר. לאחר שנים של התפתחות אבולוציונית אטית להרגיז מגיע לישראל, ישירות ממפעל טויוטה בדרום אפריקה, משהו שונה. במבט מבחוץ – הוא מנופח, מעוגל, ארוך וגבוה יותר. 

היילקס ויגו (מקור השם לא ברור) מציע שינוי משמעותי בכל מה שקשור למרכב: תא הנוסעים גדול יותר בכל ממד, בעיקר מבחינת הגובה. תנוחת הנהיגה זקופה, מרווחת, ודומה לרכב שטח בגודל מלא. גם תא הנוסעים ארוך יותר, והיושבים מאחור נהנים מסנטימטרים יקרים שהופכים את הנסיעה לסבירה ביותר גם למבוגרים. 

מי שמכיר את טנדר היילקס הישן יופתע לטובה. הגדלת תא הנוסעים לא באה על חשבון ארגז המטען, שהתארך ב-20 ס"מ. עיצוב סביבת הנהג שונה לחלוטין מהקו השמרני שאיפיין את המותג עד היום. 

מתחת למרכב, השינויים צנועים יותר ובולטים פחות. מאחור אין שינוי: הסרן האחורי הוא אותו סרן טויוטה 8 אינץ' מצוין ועמיד עם נעילת דיפרנציאל חשמלית, מעליו אותם קפיצי עלים נוקשים (הם האחראים לשם שיצא להיילקס בתור רכב עינויים), ואותה שלדת סולם מאסיווית כבעבר. 

טויוטה היילקס צילום מאחור

בחלק הקדמי יש שינוי – היילקס ויגו נוטש את מוטות הפיתול האופייניים, ועובר למתלה זרועות A כפולות עם קפיצי סליל. מעל למתלים הקדמיים שוכן מנוע טורבו דיזל D4D בנפח 2.5 ליטרים. זהו מנוע הזרקה ישירה ומסילה משותפת מודרני לחלוטין, אך לישראל מגיעה גרסה צנועת הספק – 102 כ"ס בלבד. בארצות אחרות נמכרות גרסאות מנועים בנפח 3.0 ליטרים והספקים של 163 כ"ס – זהות למנוע הלנדקרוזר המפואר (בשנת הדגם הבאה אמור להגיע לישראל דגם עם 115 כ"ס). הוויגו מצויד בתיבת הילוכים ידנית ותיבת העברה קלאסית בעלת הילוך כוח נמוך, וללא מצב 4×4 לכביש. 

גיחה לנתיב השמאלי

על הכביש הוויגו בסדר גמור, ואפילו מפתיע לטובה. נוחות הנסיעה סבירה בהחלט לטנדר, והקבינה החדשה היא שיפור ניכר – מאובזרת, מרווחת, נוחה גם לנהגים גבוהים מאוד. לעומת ניסאן נבארה החדש עם 163 כ"ס, ניסאן וינר המוחלף ואיסוזו DMAX, שניהם בעלי מנועים של כ-130 כ"ס, המנוע של הוויגו חלש. בפועל, ברכבי שטח ההספק מעולם לא היה פרמטר מכריע, כל עוד היה איזשהו מינימום סביר. לדורות המוקדמים, המיתולוגיים של ההיילקס, נטולי מגדש הטורבו, פשוט לא היה רף מינימום: מדובר היה, פשוטו כמשמעו, בעגלות ללא סוסים. לוויגו, לעומת זאת, יש כוח מינימלי וקצת יותר, ואפשר לשייט אתו בכביש המהיר בקצב התנועה, כולל גיחות לנתיב השמאלי – ארץ לא נודעת לנהג ההיילקס המסורתי. 

בשטח הוויגו, שוב, בסדר גמור. כאן זו לא הפתעה. היילקס תמיד היה רכב שטח טוב יותר ממתחריו, וטוב מאוד בכלל. ויגו הוא טנדר-ג'יפ בסגנון הישן והטוב: גבוה, בנוי היטב, עם גחון נקי למדי, למעט גשר הטרנספר הבולט מתחת לקורות השלדה (אף שהוא עדיין גבוה יותר מאשר מרווח הגחון הכולל אצל חלק מהמתחרים). 

הוויגו שבחנו הגיע עם צמיגי שטח גודייר AT-S הידועים בעמידות טובה לאורך זמן. מיותר, כי הם קטנים מדי וראויים להחלפה כמה שיותר מהר לצמיגי שטח גדולים ורחבים יותר. 

טויוטה היילקס לוח מחוונים

ויגו הוא צעד קטן למכונית, אבל צעד ענק להיילקס, מותג הידוע בקשיחות ועמידות, אך לא בדינמיות. טויוטה תוקפת את נקודות החולשה העיקריות, אך מתחת לפני השטח השינויים אינם גדולים – וטוב שכך. 

ויגו מתקרב למתחרים

מה מצבו מול מתחריו בקטגוריה? בעבר היה ההיילקס עוף מוזר – קטן וחלש יותר, נוח פחות, אבל הרבה יותר טוב בתור רכב שטח ובעל מוניטין של אמינות ללא תחרות. הוויגו מתקרב למתחרים – נדמה שמבחינת הנוחות והגודל הוא יישר קו, ואפילו עבר את מתחריו מבית איסוזו, מיצובישי, ניסאן ומאזדה. בתחום המנוע הוא עדיין משתרך מאחור. מבחינת האמינות – התחום החשוב ביותר לרכב עבודה מסחרי – רק הזמן יספק את התשובה. 

ובכל זאת, טויוטה נכשלים בנקודה חשובה – הקשבה לקהל הלקוחות, שדורשים טנדרים 4×4 אוטומטיים. טנדר היילקס ויגו עם מנוע של 3.0 ליטרים של לנדקרוזר, תיבת הילוכים אוטומטית סטנדרטית וצמיגים גדולים יותר היה זוכה כנראה בתואר הטנדר הטוב ביותר בישראל. בנוגע לגרסה הנוכחית, העניין יתברר רק במבחן השוואתי מול המתחרים.