הונדה סיוויק (2017-2020) - חוות דעת

להונדה סיוויק יש פיצול אישיות מסוים - תדמית שמרנית ועיצוב נועז, קרבי, שמושך מבטים. כך היה בסיוויק האצ'בק הקודמת וכך גם עכשיו - למרות שהסגנון העיצוב השתנה מאוד. בעיני התוצאה מוצלחת מאוד.

סיוויק מעט קשיחה אבל לא בלתי נוחה. תגובת המתלים לא רכה כמו בטויוטה קורולה ויחד עם זאת היא לא "מתרסקת" על מהמורות, אלא נשארת מאוזנת. המושבים ספורטיביים ומעניקים תמיכה צידית. מרחב הפנים מצוין - ניכרת התוספת של 10.5 ס"מ לבסיס הגלגלים (270 ס"מ). תוספת שהגיעה בעקבות השימוש בפלטפורמה חדשה שזהה במידותיה גם לגרסת הסדאן (בשתי הדורות האחרונים לסדאן והאצ'בק היו פלטפורמות שונות). דלת חמישית בסגנון האצ'בק חושפת תא מטען גדול ונוח לשימוש.

סיוויק מוצעת עם 2 רמות גימור 'קומפרט' ו'ספורט', כשבשתיהן מפרט בטיחות מכובד. סביבת הנהג קצת מינימליסטית, נזירית בתחושה. זה עניין של צבעים ובחירת חומרים וזה עניין של השקפת עולם. הונדה בוחרים לא להתחנף. אפשר לקרוא לזה אווירה של זן. בעיני זה מוצלח. יש מי שפחות יאהב את התוצאה.

מינואר 2018 הצטרפה רמת גימור 'ספורט פלוס'. היא מוצעת רק בגרסת ה-1.5 ליטר האוטומטית, משדרגת את מערכת השמע, ומוסיפה חלון גג, משטח טעינה אלחוטי לסמארטפון, בולמי זעזועים מתכוונים (2 מציבים) ומערכת ניטור שטחים מתים.

למנוע הטורבו בנפח 1.0 ליטרים הספק מירבי של 129 כ"ס כשבישראל אפשר לבחור בין 2 תיבות הילוכים: ידנית (6 הילו') או אוטומטית רציפה. התוצאה עם התיבה האוטומטית טובה. המנוע הזה מייצר דחף ראשוני טוב וצליל ספורטיבי למדי. זה מספק בהחלט להתנהלות שגרתית אבל לא הופך את סיוויק - למרות העיצוב שלה - למטוס. תיבת ההילוכים היא רציפה אבל מהזן הלא מורגש ולא מטריד. צריכת הדלק טובה, בתנאי שלא מאמצים אותה יותר מדי. סעו רגיל ותגיעו ל-15 ק"מ לליטר.

ויש גם מנוע 1.5 ליטר טורבו-בנזין עם 182 כ"ס בשילוב לאותה תיבה אוטומטית רציפה. הביצועים טובים בהרבה אבל גם שם אין מחץ יוצא דופן.

מפברואר 2018 גם מנוע ה-1.5 ליטר מוצע עם תיבה ידנית (6 הילוכים) ורק ברמת גימור 'ספורט'.

היא איכותית מאוד, מיוחדת, בעלת אופי וחסכונית. היא מאובזרת היטב בתחום הבטיחותי ובסך הכל נותנת תמורה טובה למחיר - גם אם הוא נמצא כבר בטריטוריה של ה-SUV האופנתיים.