סוזוקי ג’ימני (1987-2017) - חוות דעת

ג'ימני חזר לאולמות התצוגה בתחילת שנת 2015 אחרי היעדרות של ארבע שנים. למעשה זה אותו רכב. טיפה שינוי בעיצוב החזית פלוס כונס אוויר מזויף על מכסה המנוע. בפועל זה אותו רכב בדיוק. עיצוב קופסתי, ספרטני, לא מתחנף, די חמוד, קצת מיושן אבל לא נס ליחו. התדמית בשוק טובה. רכב עמיד ומבוקש.

נוחות נסיעה זה מושג תיאורתי בג'ימני. הוא קופץ, הוא חובט, לא נוח בעליל. מרחב הפנים דומה לזה של מכונית צעצוע. תא המטען, אם אפשר בכלל לקרוא לו כך, הוא מגוחך. האבזור בסיסי. ריפוד דמוי עור בגרסה האוטומטית. אין בקרת שיוט, אין מחשב דרך ואין בקרת אקלים. כריות אוויר? תסתפקו בבקשה בשתיים בלבד.

המנוע לא השתנה: 1,328 סמ"ק, 85 כ"ס, 11.2 קג"מ. מה המספרים האלה אומרים? הם אומרים שהתאוצה היא כמו של גמל (לא מיוחם). הם אומרים שבכביש מספר 1, בדרך לירושלים, לא תעברו את ה-100 קמ"ש. ג'ימני מצויד בגיר אוטומטי מיושן בן 4 מהירויות. יחס ההעברה ארוך והמנוע מושך לאיטו. צריך להוריד הילוכים ידנית ולהכריח את המנוע לעבוד בסל"ד גבוה - ורק אז הוא מתעורר לחיים (ומרעיש בהתאם).  סוזוקי ג'ימני, צריכת דלק אמיתית: 10 ק"מ לליטר.

שטח זה השטח שלו. מרווח הגחון לא מדהים (19 ס"מ) אבל שני סרנים חיים, מרכב קצר, גלגלים בפינות - עושים את העבודה. סוזוקי ג'ימני הוא עז הרים מלידה. רק תנו לו עוד ועוד מכשולים ורק היזהרו משיפועי צד - הוא קצת עצבני במצבים האלה. ג'ימני משנת 2015 מצויד בבקרת משיכה לשטח. זה אומר שהוא נועל בבלימה אוטומטית גלגלים מחליקים ומאלץ את הדיפרנציאל להעביר את הכוח לגלגל הנגדי שכן אוחז בשטח. האם זה תחליף לנעילת דיפרנציאל של ממש? התשובה היא לא.
הדבר הראשון, המיידי שחייב כל בעל ג'ימני לעשות זה להחליף צמיגים. השלב השני הוא בולמים וקפיצים. אל תזדרזו למגן את כל הגחון. חבל על הכסף שלכם.

רכב עמיד, אמין, קשוח.  99 אלף שקל לידני, 120 אלף שקל לאוטומטי. זה לא זול אבל - ובתנאי שאתם מתכוונים לטייל בשטח. ביחיד או בזוג (אין מקום ליותר) - התמורה היא טובה.