פורשה קאיימן – דגם קודם – מבחן דרכים

נסיעת מבחן בפורשה קאיימן. האם היא רק האחות הזולה של פורשה 911?


מאת: יואב קווה, 21/12/2007
פורשה קאיימן
פורשה קאיימן
פורשה קאיימן
פורשה קאיימן
 
 

צילום: אוריאל כהן

אולם התצוגה היחיד של פורשה בישראל ממוקם בפתח תקוה, קרוב לצומת גהה, ממש על ההמשך של בני ברק ורחוב ז'בוטינסקי. מכוניות ישנות, צפירות, עשן, אוטובוסים, אנשים עייפים מחכים בתחנה. אבל מתוך אולם התצוגה של פורשה קשה להרגיש בכל זה. לא בגלל חלונות הראווה – הם גדולים ולא מכוסים וילונות. זה בגלל בידוד הרעש. הזכוכית האטומה מצליחה להחריש לגמרי את כל הרעש החיצוני, והמציאות של הרחוב נראית כמו סרט זר. אז עכשיו, בתוך השקט הזה, אפשר להתמקד במכוניות הספורט המשובחות: 911, בוקסטר וקאיימן. על דגם הכביש-שטח, פורשה קאיין, אני לא רוצה לדבר.

המבחר באולם התצוגה, ארבע מכוניות ספורט בסך הכל, מחכה ליזמים מהירים שעשו אקזיט מטורף ומוכרחים, ממש עכשיו, לשים את היד על פורשה. כל השאר, ההססנים ובעלי הסבלנות, יחכו שלושה-ארבעה חודשים לקבלת פורשה בתפירה אישית – התאמה של צבעים, ריפודים, אבזור וכו'.

השנה נמכרו בישראל 45 מכוניות פורשה חדשות – שיא כל הזמנים. הנה גם הכדורגלן אייל ברקוביץ' נכנס לאולם התצוגה עם אשתו ומתעניין במכונית חדשה מהדגם הלא נכון.

פורשה קאיין צילום מלפנים

יש לי לקוח שכבר קנה שלוש מכוניות, מספר מנהל השיווק של פורשה בישראל, גרשון גולדר. הלקוח הזה אמר לי שהחלום שלו, שאולי יגשים עם הפורשה הרביעית שיקנה כאן, הוא להניע אותה באולם התצוגה ולצאת בנהיגה דרך החלון. הוא הבטיח לי שישלח מישהו לנקות את הזכוכיות וישלם על כל הנזק.

את הפורשה שלי אני לא מדהיר דרך החלון. חבל עליה, כל כך יפה ולבנה. קוראים לה קאיימן.

יש אנשים שמכנים אותה האחות הבינונית הזולה של 911. אני לא נמנה עם האנשים האלה. אני גם לא חושב שקאיימן היא רק בוקסטר סגורת גג, אף על פי שהמכלולים המכניים זהים ושתיהן מיוצרות באותו פס ייצור בפינלנד. 

את נהיגת המבחן אני מתחיל בבשר על האש. מנה יפה, חרוכה רק מבחוץ. הגוף שלי דורש את זה כדי להיכנס לאווירה הנכונה. שש בוכנות, 3.4 ליטרים, 292 כ"ס, 5 שניות מ-0 ל-100. המפתח כמובן משמאל להגה. הרעם מתגלגל מאחורי האוזניים. חבל שאפשר רק לשמוע אותו. למנוע המרכזי של קאיימן אין מכסה נפתח. הטיפולים במכונית מתבצעים מהגחון ואת הכיסוי העליון מסירים רק במוסך ורק במקרים מיוחדים. 

קאיימן – לא על שם האיים, אלא על שם מין של תנין – מפלחת את התנועה הצפופה. בכביש מסביב, כמו על המדרכה בפתח תקוה, כולם זזים לאט ובעייפות. אני והפורשה במציאות אחרת, חותכים את הכביש לגזרים. המכונית הזאת כל כך מהירה, כל כך מדויקת, שרגש השנאה לא מאחר להתעורר. אני שונא את הזקן שמנמנם בנתיב השמאלי, אני שונא את הקבלן שסלל את הכביש המחורבן, אני שונא את השוטרים עם אקדחי הלייזר. זה בסדר, הסביבה שונאת אותי בחזרה. אני מרגיש את זה ברמזורים, בפקקים, במבטים הננעצים, במיוחד מכיוון אלה שיושבים בבהמות השטח הגבוהות. הם מסתכלים עלי מלמעלה אבל סובלים מרגשי נחיתות.

פורשה קאיין צילום מאחור

אני מסתלק משם כמה שיותר מהר, דוהר לכביש ההרים. עכשיו זה רק אני, הפורשה והבשר ההומה בבטן. בלי רדיו, בלי טלפון נייד, עם סדק קטן בחלון (לשימור תחושת המהירות). המבט לעבר אופק הכביש, ושתי הידיים על גלגל ההגה במקסימום עדינות. רגל שמאל, להבדיל, נעוצה חזק בדוושת האפס. אני לוחץ על כפתור ה"ספורט" – הקשחת מתלים, תגובת מצערת חדה יותר – ומתחיל לעבוד. עיקול רודף עיקול. אני מתרכז בקווים, משליך אותה מצד לצד, מוחץ את הדוושה הימנית ומשגר אותה בהיגוי יתר לפנייה הבאה בתור. קשה לחשוב עכשיו במלים. האדרנלין רץ והשנאה ממשיכה לפעפע. המכונה הגרמנית הזאת משפיעה עלי. אני מנסה להשפיע עליה בחזרה, מנתק את בקרת היציבות האלקטרונית ושולח את הישבן לרוחב הכביש. לא קשה, קצת מפחיד. 

הלאה. לא עוצר לטרמפיסטים. לא עוצר לקפה. לא עוצר לתדלק. ממשיך לנסוע. שרירי הגב התחתון מורגשים. הכליות מאותתות על קיומן. פורשה קאיימן היא לא אאודי TT וגם לא ב-מ-וו Z4 ובוודאי לא מרצדס SLK. קאיימן היא מכונית לנהיגה. היא רועשת, צפופה, יקרה, עם דוושות כבדות, לוח שעונים מבלבל ותיבת הילוכים ידנית לא חלקה במיוחד. היא פחות מהירה מ-911. היא קצת פחות ממוקדת ממנה. אבל היא זולה יותר (פחות מ-700 אלף שקל) והרבה יותר מאוזנת ונכונה לשתף פעולה. וכן, היא גם פרקטית: שני תאי מטען (אחד מלפנים ואחד מאחור) ונוחות נסיעה סבירה. 

הדלק אוזל והחושך משתלט. נראה שאזכור את הנהיגה הזאת לעוד הרבה זמן. נראה שאזכור את נהמת המנוע, את בעיטת התאוצה והכוחות הצנטריפוגליים. אני לא יודע כמה נהיגות כאלה נותרו לי. אני לא יודע מתי מכוניות ספורט, עם כל הרעש, הזיהום, המהירות והסכנה, יוצאו מחוץ לחוק. אני לא יודע מתי יאלצו אותנו לעבור למכוניות חשמליות ממוחשבות, שלא פולטות עשן אבל גם לא מרטיטות את פנים הגוף. אני יודע שעכשיו יש לי הזדמנות לטעום מכונית אמיתית. 

לקריאה נוספת >> פורשה קאיימן – חוות דעת