ריינג’ רובר איווק מבחן דרכים

לנדרובר איווק החדש מסוגל לצלוח דרכי עפר אך לא הרבה מעבר. אז מה? מדובר בג`יפון מעוצב להפליא, חזק ובעל נוחות מופתית


מאת: יואב קווה, 03/11/2011
ריינג' רובר איווק
ריינג' רובר איווק
ריינג' רובר איווק
ריינג' רובר איווק
 
 

צילום: יואב קווה

אזור התעשייה של פתח תקוה. תחנות דלק ענקיות. אני נכנס לזו של סונול. 15 מצלמות מעקב משתלשלות מגג התחנה. אני יושב בצד, על ספסל. מולי הריינג’ רובר איווק החדש. פותח קופסת סרדינים. הלשונית נשברת ואין לי פותחן קופסאות. מרגיז. שתי צעירות וצעיר חולפים על פניי. “תראו איזה אוטו”, מתפעל הבחור. “אה, זה כלום, זה של הגנן שלי”, אומרת אחת הבחורות.

הסרדינים מפורטוגל. חמש קופסאות ב-20 שקל, מבצע במחסני כמעט חינם. לאיווק הזה יש חישוקי 20 אינץ’ וכרום זועק לשמים. אוטו מאוד שופוני. מאוד מאוד שופוני. קופסה אריסטוקרטית בסגנון ריינג’ רובר זה פאסה.

המחיר של איווק בגרסת דינמיק, פלוס תוספות, הוא 470 אלף שקל. לעומת זאת, רמת הגימור הבסיסית שנקראת פיור נמכרת ב-368 אלף שקל. הפיור מכילה ריפודי עור, מסך מגע, דיבורית בלוטות’, הנעה ללא מפתח ובקרת שיוט. היא לא מכילה מצלמת רוורס, חיישני תאורה, חלון שמש בגג, כוונון חשמלי למושבים, קיפול מראות או פנסי קסנון.

אני מוצא לימון בתיק ומתחיל לאכול. תענוג.

ריינג' רובר איווק צילום מלפנים

של טאטא, יחד עם חצי הודו

לנדרובר שייכת לחברת טאטא. חצי הודו שייכת לטאטא. הם עושים הכל: ממסמרים דרך טלפונים ועד בניינים. גם יגואר שייכת לטאטא. באיווק שתלו כמה רכיבים של יגואר, כמו חוגת מוט ההילוכים שקופצת החוצה בהתנעה, או תאורת הפנים שמופעלת באמצעות חיישני קרבה – את מקרבת את היד והאור נדלק. המנוע היחיד שמשווק בישראל הוא מבעל הבית הקודם, פורד: 2.0 ליטרים, 240 כ”ס. עוד מעט אבדוק את הביצועים שלו.

דרך עפר, פארק קנדה. בונים כאן מסילת רכבת חדשה לירושלים, חוסמים דרכי מטיילים, עורמים ערימות ענקיות של עפר, משחיתים את הנוף. השמש שוקעת. צריך להסתלק לפני שיחשיך. האוטו היוקרתי הזה אמנם מגיע מבית לנדרובר, אבל לא לשטח נולד. זה הלנדרובר הכי פחות לנדרובר שיש. אפילו פחות מפרילנדר. ומול המתחרים? כושר העבירות של איווק מקביל לזה של וולוו XC60, וטוב מזה של אאודי Q5. זה אומר שאפשר לטייל אתו בדרכי קק”ל. הצלחתי אפילו להעפיל אתו לתל חדיד (ממזרח, מהצד של דרך החצץ), אבל ממעלה עשוש ושות’ אפשר לשכוח.

ריינג' רובר איווק צילום צד

כביש 443, העליות לירושלים. אנחנו טסים. אני, האיווק ומחוג הדלק. הצריכה הממוצעת ביום טוב היא 1:7. ביום פחות טוב – 1:6.

אני עוקף את כולם, אפילו משוגע אחד ברנו מגאן. לאיווק, 240 כ”ס, 34 קג”מ, יש ביצועים מרהיבים.

מערכת המתלים לא פחות מרשימה. יצרו כאן איזון נדיר בין רכות לקשיחות. בכל מהירות, גם בכבישים הכי גרועים, איווק לא נכנעת ולא תוקפת. בהשוואה ל-Q5, איווק קצת פחות ספורטיבית אבל יותר נוחה. אפילו עם חישוקי 20 אינץ’ בחתך למבורגיני.

המפתח הוא העיצוב: ריינג’ רובר איווק היא מכונית מהממת למראה. לעומתה, המתחרות נראות מיושנות, פשוטות, אפילו סתמיות. אלא שלא מדובר רק בפוזה. איווק היא מכונית מוצלחת גם במהות: איכות הגימור, נוחות הנסיעה וביצועי המנוע. ומה לגבי טיולי שטח? קחו מקל, קחו תרמיל, לכו ברגל.

בעד: עיצוב, מתלים, מנוע.

נגד: צריכת דלק, יכולת שטח.

שורה תחתונה: מהממת.