צילום: דודו בכר
כמה חיכיתי לרגע הזה. שנים חיכיתי לו. שנים התאמנתי לקראתו. רציתי שהוא לא יגיע לעולם. ידעתי שהוא יגיע. המשכתי להתכונן.
ועכשיו הוא כאן. ברור שבהפתעה. כשאני לא מוכן. עם יד אחת על ההגה ובאמצע שיחה עם מישהו שיושב לידי. אז הנה הוא כאן, ולי אין הרבה ברירות. בלימה – לא חזקה מדי, לא חלשה מדי – וסיבוב חד של ההגה, כמו קצב שמנחית סכין על גוש בשר גדול.
התוצאה: הונדה אקורד לבנה חדשה דנדשה מותזת שמאלה, האידיוט ברנו קנגו, ששעט לעברי שמאלה ברמזור אדום, מפספס אותי בס”מ. אני עוצר בצד, מוצף אדרנלין. אפילו המכונית קצת חיוורת.
אז מה למדתי היום? אם מתאמנים הרבה, התנועה נהפכת לאינסטינקט. תמיד מישהו יעבור צומת באדום. הונדה אקורד ואני חברי צוות.
לא יכולה להתחרות
זה לא אקורד צורם, אבל זה גם לא אקורד חדש. זה אקורד קיים שעבר שפצור. הוסיפו לו אבזור: סוף סוף יש חישוקי אלומיניום קלים כסטנדרט גם בגרסה הבסיסית, סוף סוף יש בקרת שיוט כסטנדרט וחיישני גשם ותאורה. זה נשמע טריוויאלי במכונית מנהלים, שמחירה מתקרב ל-200 אלף שקל, אבל הונדה תמיד היו עם האף למעלה וקמצנים באבזור.
עוד שיפורים: עיצוב פנסים מלוטש יותר, בידוד רעשי כביש טוב יותר, צריכת דלק נמוכה יותר. הונדה אקורד היא באמת מכונית חסכונית – 11 ק”מ לליטר בנסיעת מבחן מאומצת.
מה לא השתנה? כל השאר. זו אותה אקורד של פעם. האקורד של פעם ניצחה במבחנים השוואתיים וזכתה במחמאות גדולות, בעיקר על יחידת הכוח (“גיר פנינה, מנוע יהלום”). אבל האקורד של פעם כבר לא מספיקה היום. המתחרות המודרניות קפצו מטר קדימה. הונדה אקורד זזה בס”מ. ופתאום המנוע והגיר שלה, שנחשבו תמיד לשיא הליטוש והיצירה המכנית, כבר לא מצליחים לרגש. פתאום המנוע הזה – אטמוספרי, ללא מגדש כלשהו – הוא בעצם די חלש. המכונית כולה לא נותנת תמורה טובה לשקל. פז’ו 508 וסיטרואן C5 זולות ממנה בעשרות אלפי שקלים. פורד מונדיאו זולה ממנה בעשרות אלפי שקלים. למעשה, מחירה של אקורד מקביל לזה של פולקסווגן פאסאט החדשה – אלא שאקורד הנוכחית לא יכולה להתחרות בפאסאט.
בחייאת, רעננו את השורות
הונדה הוא היצרן היפני המבריק ביותר – זה שיודע לעשות מכוניות שהן גם אמינות, גם חסכוניות, גם בעלות ביצועים טובים וגם בעלות קסם לנהג. בהחלט שילוב קטלני. לא עוד. הנה, הסתכלו בפורטפוליו הנוכחי של הונדה. סיוויק ארבע דלתות היא מיושנת ולא תחרותית, אקורד יקרה ולא חדשה, ג’אז יקרה מדי, CRV לא יפה, לא תחרותית ויקרה מדי. הונדה חושבים שהם אאודי או לפחות פולקסווגן – ונחמד שהם חושבים כך – אבל השוק מצביע ברגליים והמכירות של היבואן נמצאות בירידה.
אז אם אתם קוראים את זה שם ביפן, אנחנו רוצים שתדעו – הונדה הוא יצרן אהוב, אבל בחייאת, רעננו את השורות והורידו מחירים.
בעד: מכונית נאמנה.
נגד: לא מעודכנת, יקרה.
שורה תחתונה: מי שלא רץ קדימה הולך אחורה.
הונדה אקורד Luxury – מפרט טכני
תצורה: סדאן, 4 דלתות, 5 מושבים
הנעה ותמסורת: קדמית, תיבה אוטומטית 5 יחסי העברה ואפשרות לתפעול ידני
מנוע: בנזין, 4 בוכנות, נפח 1,997 סמ”ק, הספק מרבי 156 כ”ס ב 6,300 סל”ד, מומנט מרבי 19.6 קג”מ ב 4,100 סל”ד
ביצועים: מהירות מירבית 214 קמ”ש, תאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש 10.6 שניות
צריכת דלק: נתוני מעבדה 13.4 ק”מ לליטר
קבוצת זיהום: 9
בטיחות: 6 כריות אוויר,ABS בקרת יציבות אלקטרונית, זכתה ב-5 מתוך 5 כוכבים במבחני הריסוק של EuroNCAP
שנת השקה: 2008, מתיחת פנים בשנת 2011
מידות צמיגים: 2055/60R16
בסיס גלגלים: 270.5 ס”מ
אורך: 474 ס”מ
רוחב: 184 ס”מ
גובה: 144 ס”מ
משקל עצמי: 1,443 ק”ג
נפח תא מטען: 467 ליטר
מחיר: 190 אלף שקל
אבזור כלול במחיר: רדיו־דיסק עם שליטה מההגה, בקרת שיוט, דיבורית בלוטות’, מזגן עם בקרת אקלים, מחשב דרך, חישוקים קלים, חיישני גשם, חיישני תאורה
גרסאות נוספות: מלבד גרסאות אבזור נוספות הונדה אקורד מוצעת גם עם מנוע בנזין בנפח 2.4 ליטר (200 כ”ס) במחיר 255 אלף שקל או מנוע טורבו-דיזל בנפח 2.2 ליטר (150 כ”ס) במחיר 283 אלף שקל