צילום: יואב קווה
אלילת האופנה לוחשת לכם באוזן: תקנו ג’יפ, תקנו ג’יפ. אבל אנחנו אומרים לכם שב-160 אלף שקל כדאי לבחון גם את הפתרון הקלאסי, הכבר כמעט מיושן, של מכונית “מנהלים” – משפחתית גדולה. למה? א. כי מכונית מנהלים/משפחתית גדולה מציעות נוחות נסיעה טובה יותר, התנהגות כביש טובה יותר ובדרך כלל גם אבזור מקיף יותר. ב. כי הג’יפ הוא לא ממש ג’יפ. במקרה הזה, במחירים האלו, מדובר ברכב פנאי עם הנעה קדמית בלבד שמתעלף מפחד ברגע שהוא עוזב את הכביש ונכנס לשטח קשה. ג. כי לא חייבים לשחות עם הזרם.
אז במה לבחור?
יש הרבה דגמים בקטגוריה הזאת. לעימות הזאת הבאנו ארבעה: 1. יונדאי i40, הכניסה החדשה למצעד. 2. פז’ו 508, מתמודדת חדשה למדי ומוצלחת. 3. טויוטה אוונסיס, שעברה לאחרונה מתיחת פנים. 4. סקודה סופרב, תותח כבד בקבוצה, עם מרחב פנים חסר תחרות. ביקשנו לבדוק, מיהי מכונית המנהלים/המשפחתית הגדולה הטובה ביותר.
יונדאי i40
ציון: 3.5 כוכבים מתוך 5
פעם הייתה יונדאי סונטה. מי שלא זוכר, לא נורא. סונטה לא השאירה שום חותם – לא בעין, לא בלב ולא בטבלת המכירות. מכונית אפורה כמו עשב מת. עכשיו יש i40. תסתכלו על i40 ותבינו שהדרום קוריאנים נחושים לכבוש כל נישה בשוק ולהפוך ליצרני הרכב המובילים בעולם.
העיצוב של המכונית הוא המוחצן והרשים ביותר בחבורה. יונדאי i40 כמעט מסנוורת. קווי המתאר דומים לאלה של האחיות, יונדאי i35 ויונדאי i25. כמובן שרק בגדול יותר. האם זה חיסרון? לא בהכרח. קשה להאמין שמישהו יתבלבל ברחוב בין i35 ל-i40.
המילים “שקט” ו”סולידי” הן לא במילון של מי שעיצב את הפנים בi40. החלק המרכזי של הדשבורד בולט החוצה בסגנון כמעט בוטה. הקווים קמורים. הניגודיות עזה. התוצאה נוצצת. שימו לב: לא כתבתי “זולה”. כתבתי “נוצצת”.
ואז מתחילים בנסיעה ומגלים שהמכונית הזאת חלקה בטירוף. ממש פרסומת להסרת שיער. רמת הליטוש ההנדסי שהשיגה כאן יונדאי היא יוצאת מן הכלל. אם היו שמים על המכונית סמל של לקסוס ונותנים לכם סיבוב, הייתם משתכנעים שזוהי לקסוס.
איי40 מתגלגלת חלק על הכביש, פעולת ההגה חלקה, כל הידיות והכפתורים פועלים חלק. זה לא חלק ומעורפל כמו מכוניות אמריקאיות של פעם. זה חלק ומדויק. חלק ומחובר. חלק ושקט.
נוחות הנסיעה בכביש עירוני היא הרכה והנעימה ביותר במבחן. טובה יותר אפילו מסקודה סופרב. מרחב הפנים מצוין. האבזור נדיב – למרות שהייתי שמח לפגוש כאן מערכת מולטימדיה עם מסך מגע.
יונדאי i40 היא מכונית מאוד מרשימה. אז למה היא לא מנצחת את המבחן? בגלל החור השחור בשלדה.
נניח שכביש מספר 1 לירושלים חסום ואתם שועטים לבירה בכביש הישן, מספר 44 – כביש מפותל וסלול גרוע. אחרי כמה קילומטרים מהירים בכביש הזה תרגישו ביונדאי כמו מלח שיכור על ספינה בלב ים סוער. איי40 מרחפת, שטה, מתנדנדת ובעיקר מנותקת מהכביש.
אם הנהיגה שלכם היא זמן איכות לשיחות טלפון, אם הנהיגה שלכם היא תל-אביב – רעננה הלוך – חזור אז סבבה, אין בעיה, קחו את i40 ולא תצטערו. בשבילי, שלדה מנותקת היא פגם מהותי שאני לא יכול להשלים איתו.
לקריאה נוספת >> יונדאי i40 – חוות דעת
פז’ו 508
ציון: 4 כוכבים מתוך 5
במובן מסוים מדובר באנטיתיזה לקוריאנית. הביטו ב-508 מאחור ותראו ישבן מינימליסטי נקי עם פנסים בסגנון רטרו. אם כולם משתוללים קדימה, אמרו בפיז’ו, אנחנו נלך אחורה. למעשה 508 צנועה יותר מקודמתה 407. הקוקפיט סולידי באותה מידה.
המנוע בנפח קטן יחסית, 1.6 ליטר. ההספק המרבי נמוך יותר מזה של היונדאי – 156 כ”ס לעומת 178 כ”ס. אבל לא צריך להיבהל. מה שקובע על הכביש הוא דווקא הכוח הזמין של המומנט. וכאן, בזכות מגדש טורבו, מנצחת הצרפתיה את הקוריאנית – 24.3 קג”מ ב-1,400 סל”ד לעומת 21.8 קג”מ ב-4,700 סל”ד. מכאן גם שהתאוצה ל-100 קמ”ש מהירה יותר: 9 שניות לעומת 10 שניות. על הנייר צריכת הדלק אמורה להיות עדיפה. 14 ק”מ לליטר לפי נתוני חברת פיז’ו לעומת 13 ק”מ לליטר לפי נתוני יונדאי. אבל בפועל המכוניות שתו דלק בקצב דומה. למדנו כבר שמנוע בנפח קטן עם מגדש טורבו – כל עוד אנחנו נוהגים מהר, כלומר מפעילים הרבה את הטורבו – הוא לא חסכוני יותר. החיסכון בא לידי ביטוי בנהיגה איטית ורגועה. נסיעת המבחן ההשוואתית שלנו לא הייתה הפעם כזאת.
בסעיף האבזור הפיז’ו לא מצטיינת: ב-164 אלף שקל מקבלים את גרסת ACCESS הבסיסית ביותר, שמצוידת בחישוקי פח עם טסות פלסטיק זולות (ולא חישוקי סגסוגת קלים). המכונית לא מכילה צג נשלף מהדשבורד ולא תצוגה עילית של המהירות (כמו ב-3008). אז מה כן? בקרת שיוט, בקרת אקלים עם פתחי אוורור מאחור, מערכת בלוטות’ וזהו בערך.
בנסיעה בכבישים מפותלים מחוץ לעיר מפגינה הפז’ו עליונות חד משמעית. 508 איננה ברמה של סבתא שלה, 406, בטח לא מבחינת הפידבק מההגה. ועדיין מדובר במכונית הדוקה, מגובשת ומהנה לנהיגה. למעשה, 508 היא מכונית המנהלים המהנה ביותר לנהיגה שנמכרת כיום, טובה יותר אפילו מפורד מונדיאו (שמוחלפת בקרוב).
בשורה התחתונה, פז’ו 508 היא מכונית פחות איכותית ומלוטשת מה-i40 אבל מציעה חבילה מאוזנת, בלי אף מגרעה בולטת. למי שמחפש מכונית מודרנית, צנועה בהופעה שלי, הדוקה, מתגמלת לנהיגה בכבישים משניים – זו המכונית. באופן אישי, אם הייתי צריך לנהוג עכשיו לאילת או לעין גדי או אפילו לירושלים, זו המכונית שהייתי בוחר.
לקריאה נוספת >> פיז’ו 508 – חוות דעת
סקודה סופרב
ציון: 3 כוכבים מתוך 5
איזו כרכרה צ’כית נעימה. סקודה סופרב גדולה בחצי מידה משאר המתחרות כאן. היא מציעה מרחב פנימי טוב יותר ממרצדס E קלאס. נוחות הנסיעה מעולה – מערכת המתלים של סופרב מייצרת תנודות ארוכות גל שמרגיעות את הנשמה.

קצת מפתיע לגלות ששידכו לשלדה הזאת מנוע עם ניחוח ספורטיבי – 1.8 טורבו. אפשר ליהנות מהקומבינציה הזאת – רגוע ברגוע, עצבני כשצריך.
החיסרון העיקרי של סופרב זה לא התרגיל אלא הגיל. המכונית כבר מבוגרת, מוחלפת בקרוב וזה ניכר – סופרב מחוספת ומיושנת יותר מהשאר.
לקריאה נוספת >> סקודה סופרב – חוות דעת
טויוטה אוונסיס
ציון: 3 כוכבים מתוך 5
היא סובלת מתדמית מבוגרת ולא לגמרי בצדק. בכביש המפותל הייתה אוונסיס שנייה רק ל-508. תיבת ההילוכים הרציפה לא מעצבנת ומסייעת להשיג חיסכון בדלק. אוונסיס השיגה את התוצאה הטובה ביותר כאן – 20% חסכונית יותר מסקודה סופרב. בנהיגה רגועה יותר מזו של נסיעת המבחן אני בטוח שאפשר לחלץ ממנה גם 12 קילומטר לליטר.
העיצוב מבפנים ומבחוץ הוא סולידי מאוד, על גבול המשעמם. מצד שני היא היחידה כאן עם מסך טאצ’ בגודל נורמלי. בשורה התחתונה מדובר במכונית שעושה את העבודה ולא רצה לספר לחבר’ה.
לקריאה נוספת >> טויוטה אוונסיס – חוות דעת
השתתפו במבחן: דניאל שמיל, עופר ועקנין, אלעד שלו