רנו מגאן RS מבחן דרכים

צילום: יצרן

המכונית חיכתה לי בסמטה בגבעתיים, שחורה עם כתמים לבנים של חרא ציפורים. אני נכנס לתוכה.

מתחילים לזוז. התחושה נוחה, נעימה, סופגת. יחסית למכונית ספורט עם שאיפות, רנו מגאן ספורט RS באמת נוחה. מוט ההילוכים מאכזב אותי כבר במטרים הראשונים: הפעולה שלו מסטיקית ואוורירית. במכונית הספורט שלי אני רוצה גיר מתכתי חד משמעי וחותך. במכונית הספורט שלי אני רוצה גיר כמו בהונדה S2000, או לפחות כמו במאזדה MX5.

המגאן המשפחתית הסטנדרטית היא מכונית אנטי נהיגה. המגאן ספורט הקודמת היתה מכונית ספורט פרועה ומרושלת מאוד. אני זוכר אותה בעיקולים של הכביש שמטפס מראש פינה לצפת. לצדי יושב סלבריטאי טלוויזיוני, מחזיק בידית האחיזה בצד, אני מאחורי ההגה, מנסה לתת בראש. שנינו שותקים. המכונית חזקה ודרמטית, אבל מקבלת אפס בהתנהגות.

ועכשיו מגאן ספורט RS החדשה. RS זה רנו ספורט, חטיבה נפרדת לגמרי מרנו הרגילה – וטוב שכך. אני בדרך צפונה. הרוחות ערות.

היגוי לא מבריק

אגזוז אחד, עבה וגדול, במרכז הגחון. מימין ומשמאל לפתח האגזוז מותקנים סנפירים אווירודינמיים. בצדדים כל מיני זימים וחצאיות. רנו מגאן ספורט, גם עם כתמי ציפורים, נראית נהדר. פרופורציות קלאסיות של קופה עם מכסה מנוע ארוך. מכונית לעגוב עליה.

איילון צפון חופשי. גם כביש החוף. לספורט שלי יש 2.0 ליטרים, טורבו, 250 כ”ס. זה מה שכתוב בנייר. הסוסים האלה באמת מנייר. על הכביש לא הייתי נותן לה יותר מ-180 כ”ס. יש כוח, יש מהירות, אבל אין אקשן. רנו מגאן RS מתקדמת מהר, אבל בשלווה גדולה מדי. במכונית הספורט שלי אני רוצה להזיע.

כביש 672, לכיוון דליית אל כרמל ועוספייה. השעה מוקדמת. הדרוזיות כבר ערוכות עם הסאג’, הפיתות הדקות, הלבנה ושמן הזית מתחת לכל עץ. מטיילי השבת עוד לא כאן. הכביש ריק. הפיתולים שלו יפים: לא חדים מדי, לא חדים פחות מדי. שדה הראייה לא רע. אני מתחיל ללחוץ והילדים מתחילים לצווח.

עוצר בצד, משאיר אותם ליד איזה עץ זית. חוזר למסלול. מגאן RS, זה ברור כבר מהעיקול הראשון, היא מכונית נהיגה נהדרת. יש בה עומק. יש בה רגישות. יש בה חושניות. מזמן לא נהניתי כל כך מכלי רכב עם ארבעה גלגלים. מגיע לכיכר וחוזר למטה.

אין כאן הדף של מטעני צד מתפוצצים ואין ריח של אבק שריפה. רנו מגאן ספורט מבצעת בשקט. אבל אני בטוח שאם תקחו סטופר, תראו שהיא מהירה יותר מהרבה מכוניות דרמטיות ומלודרמטיות, כולל קודמתה. ההיגוי של ה-RS לא מבריק כמו דור ה-GTI של פז’ו, אבל מבחינתי, בעידן הנוכחי, הוא טוב בהחלט.

חשוב לי לספר שהמכונית יודעת להעביר את הכוח לכביש באופן נקי, מבלי לאבד אחיזה ומבלי להיסחף לתת-היגוי. אף על פי שזה טורבו. אף על פי שזו הנעה קדמית.

אחרי כמה מקצים של למעלה-למטה אני נזכר בילדים. הם עדיין ליד העץ. אכלו זיתים ירוקים. כואבת להם הבטן. אני מעמיס אותם למכונית, אנחנו נוסעים לאכול במסעדה.

המגאן ספורט מרווחת. יש לה תא מטען גדול. זו מכונית ספורטיבית שאפשר לחיות אתה בשלום. אחרי חצי שעה – בשבתות תמיד פקוק – אנחנו מגיעים למסעדה. איש נחמד עם שפם וחליל מגיש לנו אורז עם בשר, לא זוכר איך קוראים לתבשיל הזה. יש גם קנקני לימונדה. רנו מגאן ספורט RS, שחורה עם כתמים לבנים, מחכה לי בחוץ.

בעד: התנהגות כביש, עיצוב.

נגד: גיר לא מדויק, מנוע חסר מחץ.

שורה תחתונה: לייק.

רנו מגאן RS – מפרט טכני

תצורה: 3 דלתות’ הצ’בק

הנעה ותמסורת: קדמית, תיבה ידנית בת 6 הילוכים

מנוע: בנזין-טורבו, 4 בוכנות, נפח 1,998 סמ”ק, הספק מרבי 250 כ”ס ב-5,500 סל”ד, מומנט מרבי 34.2 קג”מ ב 3,600 סל”ד

ביצועים: מהירות מרבית  245 קמ”ש, תאוצה מ 0 ל 100 קמ”ש ב 6.1 שניות

צריכת דלק: נתוני מעבדה 11.6 ק”מ לליטר, נתוני מבחן – אין נתון 

קבוצת זיהום: 14

בטיחות: 6 כריות אוויר, ABS, בקרת יציבות אלקטרונית, טרם נבדקה במבחני הריסוק של EuroNCAP

שנת השקה: 2010

מידות צמיגים: 225/40R18

אורך: 429 ס”מ

רוחב: 185 ס”מ

גובה: 144 ס”מ

בסיס גלגלים: 264 ס”מ

משקל עצמי: 1,390 ק”ג

נפח תא מטען: 375 ליטר 

אבזור סטנדרטי: חלון שמש בגג, בקרת אקלים, חיישני גשם, חיישני תאורה

מחיר: 225 אלף שקל.